סיפורי נוני

כתבו: ליאור ואופיר שי

נוני, אח שלנו, היה האדם הכי מצחיק, חכם, חד, אוהב ושנון שהכרנו. על זה דובר ועוד ידובר רבות. היום אנחנו רוצים לדבר על נוני האדום. כשם שנוני לא בחר להיות ישראלי, יהודי או את השם שלו כך הוא גם לא בחר הפועל. בתור דור שלישי לבית אדום, לא הייתה לו שום ברירה. הרבה לפני שהיה בגיל בו הבין את חוקי הספורט ידע לשיר שירים מהיציע והארון שלו היה אדום כולו. מילד שנטש את חוג הכדורגל כשהגיעו מדים צהובים וישב בלי חולצה בשער שבע היה ברור שיגדל להיות אוהד שמממש את המילים "הפועל את בשבילי מעל הכל". 

כאוהד בוגר יותר ירון לא היה הכי מוכר או קולני בשורה שלנו אבל הוא תמיד היה שם בכל חור ועודד לא משנה מה. מעולם אף אחד לא שמע אותו מקלל שחקן הפועל בזמן משחק כי מבחינתו כמאמר השלט ביציע "תפקידו של אוהד הוא לעודד" וכל השאר זה תירוצים. מבחינתו "הפועל" תמיד הייתה מרכיב ראשי בזהות שלו כאדם והוא לקח את הפועל איתו לכל מקום, בין עם בפריטים פיזיים, בשפת "הפועל", באהבה לאנדרדוג, האמונה (עם קריצה) בנאחס והסלידה מכל שסימל עבורו את הערכים של "ההם". אפשר לראות עדות לכך בעמוד הטוויטר שלו. 



אי אפשר לסכם חיים של אדם ואפילו לא את אהדתו להפועל בשלושה סיפורים. בכל זאת ניסינו להמחיש שלושה סיפורים שישקפו אפילו במקצת כמה פנים שונים של האופי של ירון.

1.התאריך הוא 5.2.2022. נוני בתחילת האימון המתקדם בבא"ח נח"ל ויוצא הביתה לשישי-שבת. בסוף השבוע המדובר שובצו משחקים בשני הענפים של הפועל: משחק צהריים נגד סכנין בדוחא ומשחק גביע בכדורסל נגד הפועל ירושלים בדרייב אין. למרות שבקושי שיצא הביתה בתקופה ההיא ולמרות שהביקור בבית היה קצר היה לירון ברור לחלוטין איך הסופ"ש הולך להיראות - רק צריך להבין מי השותפים. לאור התחזית הגשומה בצפון והיכולת הירודה של מחלקת הרגל לא היה פשוט למצוא כאלה בכלל. באותה תקופה השותפים הטבעיים לא נמצאים בארץ: אופיר, אח של ירון, גר בארצות הברית ואחיו השני ליאור מבקר אצלו. בני הדודים גם לא נעתרים לבקשה המוגזמת ובכך נפל הפור: נוני נוסע לסכנין בגשם לבד. לאחר ההפסד והגשם הצפויים מראש אכן הגיעו נוני החל את דרכו חזרה דרומה, החליף חולצה אדומה רטובה אחת בחולצה אדומה ויבשה אחרת ופגש באולם בן דוד פחות "אמיץ".



2. השבוע של סדרת גמר הפלייאוף 2023 היה רווי משחקים עבור לוחם בצה"ל. למשחק הראשון נוני הצליח לצאת בזכות תור בדיוני לרופא השיניים. למשחק השני ירון לא הצליח להשיג אישור יציאה למרות כל המאמצים. ברגע שניצחנו בדרייב אין לא היה ספק שאין כוח בעולם שיעצור את ירון מלהגיע למשחק המכריע. נדמה היה שהוא רקם את התכנית הנכלולית והמושלמת ביותר. כל היחידה ירדה לאימון בבקעה וירון התנדב לשמור בבסיס האם בבית ליד. מאחר וכולם נמצאים בבקעה, הוא חשב שיוכל להיעלם מבלי שאיש ישים לב ולחזור בלילה. אחר הצהריים נראה היה שכל התכנית קרסה ברגע אחד: ירון נדרש ללוות נהג על מנת להביא רכב מבית ליד לבקעה. שום תחנונים ופניה לרגשות המפקדים לא עזרו. לאחר שעות של מפכי נפש, תקוות שווא ואכזבות נוני שלח 40 דקות לפני הג'אמפ הודעה בוואטסאפ המשפחתי ובה שתי מילים "אני בדרך". איך זה קרה? ירון והנהג הגיעו עד כפר סבא שם ירון תקע במקצועיות מסמר בצמיג שהשבית זמנית את הרכב. הנהג שתפעל עשרות פאנצ'רים שכאלה בשירותו הצבאי הסתבך באופן מסתורי (או שלא כל כך מסתורי) והזדקק לעזרת מומחים. נוני ניצל את ההזדמנות והשקיע את זכיות הווינר שלו במונית ספיישל מכפר סבא ליד אליהו והספיק להגיע בדיוק בזמן לג'אמפ בול. למרות שהספיק להגיע בזמן נוני שעדיין היה לבוש בבגדים עם סמלי היחידה חשש שמישהו בטעות יזהה אותו ולכן ביציע הכי חם במזרח התיכון (יד אליהו למעלה) היה אוהד אחד עם סווטשירט וצעיף על הפנים.



3. 27.09.23 - יום רביעי, שעה 15:00 - נשאלת השאלה בווטסאפ הפועל שלנו מי הצליח להשיג כרטיס לחצי גמר גביע ווינר נגד מכבי. כמובן שאף אחד חוץ מניצן (פיץ) ליבשטיין ז"ל שתמיד מסתדר לא הצליח. דוד של ירון, חן, עונה לניצן בציניות שיעדכן אחרי שהוא מצליח לארגן את כולם. למחרת ביום חמישי - יום המשחק, נוני חוזר מהבסיס עייף ומיד נרדם. פיץ שכאמור תמיד מסתדר מתקשר לעידו (בן דוד של נוני) להודיע שהצליח המשימה להשיג עוד כרטיס. עידו מנסה להתקשר מספר פעמים לירון וכמעט מתיאש. הוא מחליט שאם ירון לא עונה בתוך חצי שעה הכרטיס ילך למישהו אחר. במזל, ברגע האחרון ירון מתעורר, מתקשר לעידו ועט על המציאה. יש כרטיס! לא עוברות 10 דקות וירון למוד ניסיון מהדרבי בכדורגל (שגם אליו איכשהו ירון הצליח לצאת מהצבא) כבר נמצא בנהיגה בדרך לדרייב אין. ירון שבכלל לא היה אמור לו כרטיס למשחק היה מחוץ לשערים האיצטדיון ארבע וחצי שעות לפני המשחק - הראשון בתור ליציע 2. הוא נכנס ליציע ובהתחלה לא הבין למה הוא לבד שם עד שהתברר מה קורה בחוץ (בדיקת תעודות הזהות והחרם) אז נוני יצא החוצה. המשחק הזה בו פיץ דאג לנוני היה בדיעבד החוויה האחרונה של שניהם עם הפועל סל. לכאורה זאת הייתה חוויה שלא אמורה להתקיים לעולם - להגיע למשחק שלא מתקיים מהסיבות הלא נכונות - אבל בדיעבד ההתלכדות, הערכים שלא ויתרנו עליהם ותחושת הביחד שהיו שם היו החווייה הכי "הפועל" שיש.

לעוד סיפורים מצחיקים שלא בהכרח קשורים להפועל, אנחנו מזמינים אתכם להצטרף לקבוצה שפתחנו: "סיפורי נוני" - מטרת הקבוצה היא לזכור את נוני, כמו שהיה. שכחו את הפוליטיקלי קורקט בבית, ותעזרו לתעד את האינטרקציות הכי "נוני" שהיו לכם.





לקבוצה לחצו כאן