משפחת רייזנר - משפחת הפועל!

ביום ראשון הקרוב נמשיך עם הפעילות החדשה שלנו - "משפחת הפועל", פעילות שעושה כבוד לשלושה דורות של אדומים ואדומות. המשפחה שהוגרלה ותשתתף בפעילות היא משפחת רייזנר מגני תקווה.

 

בפעילות ישתתפו הסבא צביקה, האבא יואב והילדים אריאל ואביגיל!

 

רגע לפני שכולנו נעשה להם כבוד - הכנו לכם היכרות קצרה עם המשפחה האדומה:

 

ספרו קצת על עצמכם, מאיפה אתם בארץ, על המשפחה…

צביקה הסבא הוא אב המשפחה. יואב בן 41, אריאל בן 10 ואביגיל בת 7.5 (ויש את אמיליה התינוקת בת ה-3 שכבר לומדת שירים).

 

המשפחה במקור מגבעתיים, שם נולדנו וההורים עדיין שם. יואב והילדים גרים בשנים האחרונות בגני תקווה. המשפחה מאוד ספורטיבית. צביקה היה שחקן כדורסל, יואב היה שחקן כדורסל וכעת אריאל גם הוא משחק כדורסל ואביגיל מאוד אוהבת ספורט והיא מתאמנת בהתעמלות קרקע. כל הבית בעצם סובב סביב הספורט וגם עירית (אשתו של יואב) חזק בעניינים ואף הייתה השנה במשחק כאשר יואב וצביקה היו בחו"ל.

 

 

אז איך בעצם התחלתם להיות אוהדים של הפועל? אתם זוכרים את המשחק הראשון שלכם?

צביקה: כבר מגיל מאוד צעיר אהד את הפועל, עוד מימי צבי לובצקי ארז לוסטיג ובארי ליבוביץ. מאז שזוכר את עצמו הפועל הייתה נוכחת בבית.

 

יואב: מאז ומתמיד אני זוכר את עצמי כאוהד הפועל. האהבה להפועל הגיע כמובן מאבא מגיל מאוד מאוד צעיר וזה פשוט נכח בבית מילדותי. זיכרון ראשון במשחק שלי הוא באוסישקין, אי שם בשנות ה-90. הייתי מאוד צעיר, לדעתי נגד מכבי ראשון לציון שהייתה חזקה מאוד. אני זוכר את עצמי יושב ממש צמוד לפרקט על המעקה עם עוד חבר והייתה אווירה פשוט מדהימה.

 

אריאל: מגיל אפס האהבה להפועל נכנסה באריאל. אם זה בגדים אדומים מגיל צעיר או צפייה משותפת במשחקים בטלוויזיה. המשחק הראשון של אריאל היה בסביבות גיל 6 בדרייב אין נגד אשדוד ונזכר עד היום בתור חוויה גדולה.

 

אביגיל: בשנה האחרונה נכנסה לעניינים ובאה לכמה משחקים ביחד איתנו. בזמנה הפנוי היא מאוד אוהבת לצייר דברים שקשורים להפועל והשנה הגיעה איתנו למשחק בפעם הראשונה, זה היה נגד באר שבע.

 

 

כמה האהבה להפועל נוכחת בבית ובמשפחה? 

צביקה: צופה בכל משחק שיש, גם כדורגל גם כדורסל. אוהב מאוד את הפועל ולא פחות נהנה מלראות את הפסדים של קבוצה אחרת מהעיר.

 

יואב: מצב הרוח בבית משתנה לפי המשחקים. מנסה להנחיל לדור הבא את האהבה להפועל ועם זה לדעת לקבל הפסדים בכבוד. לא פשוט להיות אוהד הפועל. אין במשפחה להורים ולילדים אף בגד צהוב, וגם הסבתות יודעות ולא קונות בגדים ומתנות בצבע צהוב. הפועל תמיד הייתה (ובעיקר בעונה הזו) מאוד נוכחת בבית.

 

אריאל: לא מפסיד משחק (גם אם זה מאוחר ויש בית ספר למחרת), מתעצבן כשמפסידים ושמח מאוד בניצחונות. מכיר ושר בבית את כל השירים, עוקב אחרי הקבוצה באתרי הספורט ומעדכן את החברים על המשחקים. טוען שלא קל להיות היחידי בכיתה שאוהד את הפועל. 

 

אביגיל: אוהבת ללכת בבית עם בגדים של הפועל וללבוש את הצעיף האדום שלה. בשנה האחרונה צופה איתנו במשחקים ומדי פעם גם מצטרפת אלינו ביציע. היא ביקשה לעשות מנוי גם בשנה הבאה.

 

 

מי הכי שרוף בבית?

צביקה ואריאל. צביקה הוא ראש השבט והכל הגיע ממנו. אריאל טוען שכיום הוא הכי שרוף בבית. מכיר את כל השירים עוקב כל הזמן באתרים ולא מפסיד אף משחק. לוקח קשה את ההפסדים.

 

 

מה המשחק שהכי זכור לכם?

צביקה: המשחק שהכי זכור הוא גמר הגביע בשנת 1969 דרבי נגד מכבי. הפועל ניצחה, המשחק נערך בבלומפילד ובנו משטח מיוחד.

 

יואב: יש לי 2 משחקים שזכורים לי מאוד. קודם כל הדרבי שבו טפירו הצעיר קלע סל בשנייה האחרונה באוסישקין וניצחנו. זה סל שלא אשכח אף פעם. המשחק השני שהכי זכור זה הדרבי הכי גדול ב-2004 ובו הבסנו את מכבי ב-25 הפרש בתקופה שהם היו בדרך להיות אלופי אירופה (בהמשך אותה שנה הם לקחו את אליפות אירופה וניצחנו אותם שוב, בפלייאוף). המשחק השני היה הדרבי בחצי גמר הגביע בשנה שעברה. הייתה אווירה פשוט מדהימה וניצחון גדול.

 

אריאל: הדרבי הזכור לו היה בשנה שנולד. נכון, הוא לא היה שם, אבל אריאל ראה את המשחק כמה וכמה פעמים ביוטיוב ופשוט התאהב. הדרבי הגדול של בר טימור שהיה הניצחון הראשון בדרבי מאז שהקבוצה חזרה. 

 

אביגיל: המשחק הכי זכור לה זה המשחק הראשון שלה.. חוויה שלא תשכח בחיים. פעם ראשונה שהיא ראתה את הקהל ואת השחקנים מקרוב.

 

 

מי השחקן האהוב עליכם בהפועל הנוכחית?

צביקה: בארי ליבוביץ'.

יואב: בר טימור.

אריאל: ג'ייקובן בראון

אביגיל: אוהבת את כל השחקנים..

 

 

מה עוד אתם יכולים לספר על המשפחה?

משפחה שמאוד אוהבת ספורט וכל הבית תמיד סביב ספורט.

 

צביקה שיחק כדורסל ומשחק כדורסל באופן קבוע אפילו עד היום. בקרב חבריו הוא ידוע באהבתו להפועל וברצון שמכבי תפסיד.. לא מפספס אף משחק במגרש או בטלוויזיה

 

יואב שיחק בעברו כדורסל עד בוגרים ופרש בגיל 24. כאשר היה בנוער, דני פרנקו שהיה מאמן הפועל בנוער רצה שיבוא לשחק אצלו, אך הדבר לא יצא לפועל. 

 

אריאל משחק כדורסל בגני תקווה.

 

המשפחה מאוד מקווה שאחרי המון המון שנים נזכה לראות תואר! וגם אם לא - נמשיך לבוא ולעודד את הקבוצה, בטוב וברע.

 

יאללה הפועל!